תקציר המאמר:
מחקר דפדפן חדש שנערך באוניברסיטת המבורג גילה שינוי באינטראקציה של המשתמשים ברשת. חוקרי האוניברסיטה מצאו, כי הרשת הופכת ממערכת מידע של קישורים סטאטיים לכלי דינאמי התומך בשירותים אינטראקטיביים דינמיים. טכניקות ניתוח חדשניות כגון מפות חום של אזורי הקלקה וכן סטטיסטיקות שונות של דפי הרשת מראים אינטראקציה מהירה באזורים קטנים יותר של המסך. בעקבות המחקר ממליצים החוקרים למתכנתים ולמפתחים ליצור דפי רשת מתומצתים, גמישים ועולים מהר על מנת לעמוד בקצב הגלישה החדש ברשת.
|
|
|
|
הקלקה (Clickstream) היא נתיב וירטואלי שהמשתמש משאיר אחריו בזמן גלישתו ברשת האינטרנט. שובל הקלקה הוא נתיב וירטואלי הכולל רישום של כל פעילות המשתמש ברשת:
|
|
|
באילו אתרים ודפים המשתמש ביקר?
|
|
|
מה היה משך זמן שהותו בדף או באתר?
|
|
|
מהו הסדר הכרונולוגי בהם צפה בדפים?
|
|
|
שמירת כתובות ה- e-mail אליהם או מהם נשלח למשתמש מייל
|
|
|
|
|
א. שיטת המחקר
|
|
במחקר המקיף ביותר שנערך עד כה בשטח גלישת הרשת, ניתחו הארלד ויינרייך ושותפיו מאוניברסיטת המבורג (Weinreich et al. 2006) למעלה מ-135,000 דפים, שנקראו על ידי 25 מתנדבים מנוסים במשך 105 ימים בממוצע. כדי לתעד את האינטראקציה עם כל הפטנטים של ממשק המשתמש עקבו החוקרים אחר התנהגות המשתמשים במשך תקופה ארוכה. תוצאות ההקלקה והגלישה אוחדו, סוננו ואובחנו במטרה לענות על השאלה: כיצד אנו עובדים עם הרשת?
|
|
|
|
ב. ממצאי המחקר
|
|
1. אבולוצית הגלישה ברשת
|
|
החוקרים השוו שלושה מחקרים שונים של גלישה בשנים 1994, 1996 ו- 2005 ומצאו כי אופי הגלישה ברשת השתנה במשך השנים (ראו טבלה 1). השינויים המשמעותיים ביותר כללו:
|
|
|
עלייה בפעולת ה-submit (שלח טופס) – שליחת טופס ברשת עלתה מ-4.4% ללמעלה מ-15% מכל פעולות הגלישה, המשקפות את הגידול בשירותי רשתweb services)). 43% מכל ההרשמות (form submission) כרוכים בחיפוש (Search submission) וכן בשימוש במילון מקוון.
|
|
|
עלייה בפתיחת חלונות חדשים – השימוש בפתיחת חלונות חדשים קפץ במשך 11 השנים האחרונות מפחות מ-1% ללמעלה מ-10% מכל מעברי הדפים.
|
|
|
ירידה בשימוש בכפתור ה-back – עם העלייה בפתיחת חלונות חדשים והשימוש ב-AJAX, פחת השימוש בכפתור ה- Back מ-35% ומעלה לפחות מ-15%.
|
|
|
פעילות הגלישה השכיחה ביותר – 43% משתמשים בקישורים למעבר בין דפים.
|
|
|
גישה ישירה לדף באמצעות ה"מועדפים", הקלדת כתובת URL או השימוש בכפתור דף הבית – נשארו יחסית קבועים בסביבות 10%.
|
|
|
|
|
המסקנה העולה מנתונים אלו היא שחלה עלייה באינטראקטיביות ושליחת טפסים, ובו-זמנית חלה ירידה של 50% בשימוש בכפתור ה-back בעת הגלישה ברשת.
|
|
|
|
טבלה 1: טבלת השוואה בין שלושה מחקרים ארוכי טווח
|
| |
Weinreich et al. |
Tauscher & Greenberg |
Catledge & Piktkow |
| תאריך המחקר |
2004-2005 |
1995-1996 |
1994 |
| מספר משתמשים |
25 |
23 |
107 |
| משך (ימים) |
52-195 |
35-42 |
21 |
| מספר ביקורים |
137,272 |
84,841 |
31,134 |
| אחוז חזרה |
45.6% |
58% |
61% |
| קישור |
43.5% |
43.4% |
45.7% |
| חזרה |
14.3% |
31.7% |
35.7% |
| שלח (Submit) |
15.3% |
4.4% |
- |
| חלון חדש |
10.5% |
0.8% |
0.2% |
| גישה ישירה |
9.4% |
13.2% |
12.6% |
| טעינה מחדש |
1.7% |
3.3% |
4.3% |
| קדימה |
0.6% |
0.8% |
1.5% |
| אחר |
4.8% |
2.3% |
- |
|
|
|
אורך שאלת החיפוש
האורך הממוצע של כל שאילתת החיפוש היה 2.57 מילים,
וממוצע שאלות חדשות הוא 2.14 מילים לשאלה.
תרשים 1: מספר מילות מפתח לשאילתא
|
|
|
|
|
2. שיטת ביקור חוזר לעומת זמן
|
על מנת לבדוק באיזה אופן משתמשים חוזרים לדפי רשת אליהם גלשו בעבר, בדקו החוקרים ביקורים חוזרים באתרים בארבעה פרקי זמן: תוך שעה, תוך יום, תוך שבוע, יותר משבוע.
התוצאות הראו כי (ראו תרשים 2):
|
|
|
גולשים שחזרו לאתר תוך שעה השתמשו בעיקר בכפתור Back.
|
|
|
גולשים שחזרו לאתר בטווח של יום הקלידו את כתובת ה-URL ישירות לתוך סרגל הכתובת, תוך כדי שהם הסתמכו על תכונת ההשלמה העצמית (Auto complete) הקיימת ברוב הדפדפנים.
|
|
|
בתקופות ארוכות יותר מרבית הגולשים השתמשו בקישורים כדי לחזור לדפי הרשת.
|
|
|
|
תרשים 2: שיטות גישה לביקורים חוזרים לטווח קצר וארוך יותר
|
|
|
|
3. מפות חום של הקלקות עכבר
|
|
מפות חום (heat map) נועדו לאפשר לחוקרים לעקוב אחר האזור בדף עליו אנשים מסתכלים. האזורים הצבועים מציינים את אחוז האנשים שצפו בהם. לדוגמה: אזורים צבועים באדום צפו על ידי מרבית המשתמשים – בין 80% ל- 100%.
|
|
|
תרשים 3: מפת חום של דפוסי ההקלקות
|
|
|
|
ממצאי שובל ההקלקה מראים דפוס בצורת האות F, הדומה למפות חום של מחקרי תנועות עיניים (ראו תרשימים 4 ו-5), ונראה כי דפוסי ההקלקה עוקבים אחר מיקומי העין. החוקרים מצאו שהאזור הנבחר הפעיל ביותר נמצא בפינה השמאלית העליונה של הדף.
|
|
|
למעלה מ-45% מכל הקליקים התרחשו באזור שגדול במקצת מהרבוע השמאלי העליון של הדף הנראה (400 X 520 פיקסלים).
|
|
|
תרשימים 3 ו-4 מראים שסרגלי ניווט אופקיים ואנכיים, או לפחות החלקים השמאליים והעליונים שלהם, (באם מדובר באתרים בשפה האנגלית: הערת מתרגמת האתר) היו בשימוש הרב ביותר.
|
|
|
ויינרייך וחבריו מצאו גם, באופן בלתי צפוי, אזור פעיל בחלק הימני התחתון של הדף (בסביבות
1000 X 600 פיקסלים). זהו המקום בו גוגל בחר למקם את קישור לדף הבא שלהם, שהכריח את רוב המשתמשים לגלול את הדף למטה.
|
|
|
|
תרשים 4: מפת חום של אזורי ההקלקה של קישורים בדף רשת על ידי המשתמשים
|
תרשים 5: משולש הזהב: מפת חום של תנועות עיניי המשתמשים על תוצאות החיפוש של גוגל
|
|
*הערה: קנה המידה בשתי מפות חום אלה מותאם באופן אנכי ל-800 פיקסלים גובה.
|
|
|
|
|
|
למעלה משלושה רבעים מהקישורים הנבחרים היו באזור הנראה לעין בזמן טעינת הדף (ראו טבלה 2).
|
|
|
לעתים רחוקות יש שימוש בגלילה אופקית של הדף (0.4%), אך למעלה מ-23% מכל הקישורים שהשתמשו בהם היו "Below the fold" - מתחת לכפל. כלומר, תוכן הנמצא על גבי דפי הרשת אך אינו ניתן לצפייה על ידי המשתמשים אלא באמצעות גלילת הדף מטה (זהו נתון מפתיע בהתחשב בממוצע הזמן הקצר של שהייה בדפים).
|
|
|
|
|
טבלה 2: מיקום קישורים נבחרים
|
| |
מימין לאזור הנראה |
אזור נראה |
| אזור נראה |
0.3% |
76.5% |
| מתחת לאזור נראה |
0.1% |
23.1% |
|
|
|
|
4. מימדי מסך ממוצעים
|
|
|
למרות שכל המשתתפים בסקר השתמשו ברזולוציית מסך של לפחות 768 X 1024 פיקסלים, רובם לא השתמשו בכל המסך לחלונות הדפדפן.
|
|
|
חלונות קטנים, סרגלי כלים ופטנטים אחרים השאירו את המשתמשים במסגרת כ-160 פיקסלים אופקיים ו-170 פיקסלים אנכיים שלא בשימוש.
|
|
|
עבור משתמשי מסך 768 X 1024, רוחב המסמך הממוצע היה בערך 890 פיקסלים (ראו תרשים 6). תוצאות בדיקת ההקלקה מאשרים זאת, מאחר והקליקים פוחתים בצורה משמעותית לאחר כ-880 פיקסלים ברחב המסך (ראו תרשים 4). המחברים ממליצים על LAYOUT גמיש שישאיר לפחות 15% מרוחב המסך ללא שימוש.
|
|
|
|
תרשים 6: נדל"ן המסך
|
|
|
|
5. סטטיסטיקת דף רשת ממוצע
|
|
ויינרייך ושותפיו בדקו גולשים שעבדו עם יותר מ-65,000 כתובות URL יחידים. בדף רשת ממוצע היו כ-53 היפר קישורים וכ-551 מילים.
|
|
|
זמני השהייה בדפי רשת היו קצרים – כרבע מהמסמכים נצפו במשך פחות מארבע שניות וכמחצית מהביקורים היו קצרים מ-10 שניות, רובן בין 2 ל-3 שניות (ראו תרשים 7).
|
|
|
ממוצע השימוש באתר היה כ- 3.25 דקות לכל כניסה (Sessions) ו-77 דקות ביום.
|
|
|
בכל כניסה ממוצעת נצפו כ-13 דפים, מתוך 34 דפים ויותר.
|
|
|
|
תרשים 7: חלוקת זמני שהייה עבור כל המשתמשים
|
|
|
|
6. זמני הורדת דף רשת ממוצע
|
|
זמני הורדת דפי רשת נמדדו ברוחבי פס שונים (ראו תרשים 8):
|
|
|
הביצועים ב–ISDN היו גרועים: פחות מ-60% מכל המסמכים הורדו לגמרי תוך 4 שניות.
|
|
|
זמני ההורדה עבור משתמשי DIAL-UP היו איטיים, כמעט פי שניים לעומת משתמשי ISDN.
|
|
|
|
תרשים 8: זמני הורדה של דף רשת לפי רוחב פס
|
|
|
|
מסקנות העולות מהמחקר
|
ממחקר זה עולות שלוש מסקנות עיקריות:
1. אופי הגלישה ברשת השתנה עם השנים מאספקת מידע סטטי לטובת שירותי רשת אינטראקטיבית דינאמית.
2. עם השנים הפכה מהירות הגלישה לגבוהה יותר, זמני השהייה באתרים הפכו קצרים יותר, אך זמני הורדת קבצים ארוכים עבור משתמשי ISDN ומשתמשי DIAL-UP.
3. על מנת לאפשר אינטראקטיביות מהירה, על המתכנתים לעצב דפים שעולים מהר עם כותרות קצרות ותמציתיות תוך מתן תשומת לב לאזורים החמים בדף, על מנת למקסם את זמני המרה.
|
|
|
