|
|
|
Google Maps משנה את הדרך שבה אנו מסתכלים על העולם
|
|
המאמר
"Google Maps Is Changing the Way We See the World"
תורגם ועובד על ידי דורית רם, מנהלת תוכן בחברת Netwise. אוגוסט 2007.
|
|
|
תקציר המאמר:
בימינו לא צריך להיות מומחה לקרטוגרפיה בכדי ליצור מפות. בעזרת הכלים שיצרו ספקי מפות כמו גוגל, מיקרוסופט ויאהו, כל גולש המקושר לאינטרנט יכול ליצור שכבות של מידע גיאוגרפי בהתאם לתחומי העניין שלו, על גבי תמונות לווין ומפות מפורטות מאוד. יתרונן של המפות המקוונות הוא שכל אחד יכול למצוא בהן את מבוקשו, בין אם זה מסלולי רכיבה על אופניים, מסעדות ובארים למטיילים או מעקב אחר רעידות אדמה וסופות הוריקן – מידע המשמש את המומחים ואת גורמי הביטחון.
|
|
|
|
בשנת 1765 החליט קצין ימי בן 22 בשם ג'יימס רנל (James Rennell) למפות את כל תת היבשת ההודית. הוא יצא למסע עם קבוצת חיילים קטנה ונעזר בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בימים ההם: מצפן וגלגל למדידת מרחקים. המסע ארך שש שנים ובמהלכו נהרג חייל אחד על ידי טיגריס, חמישה הותקפו על ידי פנתר ורנל עצמו נפצע כשהותקף על ידי מקומיים. רנל שרד, והאטלס המפורט שפרסם בשנות ה-80 של המאה ה-18 הכתיב את הידע של הבריטים לגבי הודו לדורות רבים.
|
|
|
|
למעלה ממאתיים שנה מאוחר יותר, במעמקי בניין 45 במשרדי גוגל בקליפורניה, מקליק ג'ון הנק
(John Hanke) על תמונת העולם המוצגת על קיר משרדו שגודלה כמטר, ומסובב אותה להודו. הנק, מנהל Google Earth ו-Google Maps, מתמקד בעיר בנגלור. בעבר הופיעה העיר כתמונת לויין המצולמת ממרחק ואילו עכשיו מופיעים מאות אייקונים קטנים על המסך. בהצבעה על אחד מהם עולה בועת טקסט המזהה מקום מעניין – אוניברסיטה, ספרייה, מסלול מירוצים. הקלקה על אייקון המופיע מעל בניין בית המשפט מעלה צילום של הבניין ותיאור ארוך של ההיסטוריה של המקום. אייקון נוסף המופיע מעל האצטדיון, מקשר לערך בויקיפדיה אודות משחק קריקט מפורסם שנערך שם.
המידע המופיע לא נוצר על ידי גוגל וגם לא על ידי סוכנות רשמית כלשהי, אלא הוא תוצר של קרטוגרפים מתנדבים. "לא היה צורך בתוכנה מתוחכמת" אומר הנק. "כל מה שהיה צריך הוא תמונות הלוויין של העולם בשכבות, בצורה נגישה ושפה פשוטה שבה אנשים יכולים ליצור ולשתף מידע. ברגע שהכלים היו קיימים, הצורך לתאר ולקשר פשוט המריא".
|
|
|
|
|
|
|
לראות מעבר לקירות
דמיינו שאתם הולכים לבדוק דירה ברחוב או בעיר שאינכם מכירים. כשתגיעו לבניין תוכלו להשתמש בטלפון-מצלמה שלכם בכדי לצלם את הבניין ולדעת עליו הכול – משם הארכיטקט ועד רשימת הדיירים. טכנולוגיה דומה קיימת כבר כיום: משתמשים יוצרים תגים דיגיטליים, מדפיסים אותם ומדביקים אותם במקומות שונים בעיר כדי שכל אחד עם טלפון-מצלמה יוכל "להקליק" עליהם. לאחר ההקלקה תוכנה בתוך הטלפון מפענחת אותם ומקשרת את המשתמש לדף אינטרנט.
|
|
|
|
|
|
מפות מקוונות בעולם החדש
|
|
בעבר קריירה של קרטוגרפים הייתה נחלתם של הרפתקנים בעלי ממון, אנשים כמו רנל או לואיס וקלרק, שזכו לגיבוי מלא של ממשלותיהם. אפילו לאחר המצאת הלוויינים המסחריים וצילום אווירי, היכולת ליצור מפות נותרה בעיקר בידי מומחים.
כיום האפשרות ליצור מפות היא נחלת הכלל. בשנתיים האחרונות יצרו ספקי מפות כמו גוגל, מיקרוסופט ויאהו כלים המאפשרים לכל אחד המקושר לאינטרנט ליצור שכבות של מידע גיאוגרפי על פי תחומי העניין שלו, על גבי תמונות לווין ומפות מפורטות מאד. פרויקטים שיתופיים רבים להוספת מידע למפות החלו לצוץ, שלא לדבר על עשרות אלפי פרויקטי מיפוי אישיים הכוללים טקסט, קישורים, מידע ואפילו צלילים מה שהפך את העולם למרושת ומקושר – "גיאורשת".
|
|
|
|
כל גולש יכול למצוא מפות ממוקדות על פי תחומי עניין ספציפיים כגון שבילי אופניים, מסעדות מומלצות, ומדריכי מסע. קיימים גם מאמצים נרחבים יותר של גולשים, לדוגמה: כשפרצה שריפה במדינת ג'ורג'יה, יצר אחד מתושבי המקום מפה, שמתעדכנת תכופות, המציגה את אזורי השריפה. מוזיאון השואה בוושינגטון פרסם לאחרונה ב-Google Earth תיאור מפורט של הטבח ב-Darfur, כולל כפרים שנשרפו וקישורים לתצלומים וקטעי וידאו.
|
|
|
|
|
|
הרעיון של מפות דיגיטליות להמונים אינו חדש. חברת Xerox Parc השיקה את היישום הראשון למיפוי מקוון שנה לפני שנטסקייפ יצרה את הדפדפן הראשון שלה בשנות ה-90 המוקדמות, ויישומים שונים להוראות נהיגה קיימים כבר מזה עשור. גוגל השיקה את הגרסה הראשונה של Google Maps בינואר 2005, ו-5 חודשים מאוחר יותר את Google Earth בעל היכולות התלת-ממדיות.
|
|
|
|
בתחילה זרם המידע בכיוון אחד – מהמפה אל המשתמש. אך פול רדמכר (Paul Rademacher), מתכנת אנימציות מחברת DreamWorks, שינה זאת כשהמציא את ה-mashup (שילוב בין שירותים ויישומים שונים היוצרים שלם טוב וגדול יותר) של המפות. כיום יש מעל 50,000 מפות של GoogleMaps המשתפות מידע ושירותים וחברות חדשות קמות בכדי לספק את הכלים שיאפשרו לגולשים ליצור ולהפיץ מפות. באפריל 2007 השיקה גוגל יישום mashup בשם My Maps, המאפשר לגולשים ליצור מפות אישיות באמצעות הוספת תמונות, טקסט ווידאו. הגולשים יכולים לצפות בהם באופן אישי או לפרסם אותם כך שכולם יוכלו לראות אותם. מיקרוסופט השיקה יישום דומה עוד ב-2005 ובפליקר ניתן לתייג תמונות בתיוג גיאוגרפי. אך ההבדל היה בהכרזה של גוגל על רצונה להוסיף מימד נוסף לעולם המיפוי שיאפשר חיפוש לא רק ב-Google Maps אלא בכל ה"גיאורשת" ולכן Google רכשה את היישום Earth Viewer, שהפך ל-Google Earth.
|
|
מעקב אחר תנועה בכבישים
כשמיכלית דלק הרסה מחלף בתאונה בסיאטל, ידעו על כך מייד בחברת Inrix. לחברה רשת האוספת מידע מ-625,000 רכבים מסחריים ומ-13,000 חיישנים המותקנים בכבישים. כיום כיסוי הכבישים עדיין מוגבל, אך בעתיד מערכות GPS ידעו בדיוק איפה יש פקקים ויתקשרו כמעט עם כל כלי הרכב בכבישים.
|
|
|
|
|
|
מאז יוני 2005 הורידו הגולשים את התוכנה Google Earth למעלה מ-250 מיליון פעם. אתרים ייעודיים כגון Google Sightseeing ו- Virtual Globetrotting נבנו במיוחד בכדי לאסוף מידע מעניין לא רק מ- Google Earth אלא גם מיישומים מתחרים כגון World Wind של NASA ו- Live Search Maps של מיקרוסופט. מדענים, תלמידים וסוכנויות ממשלתיות נעזרים בה בכדי להציג מידע לציבור – מסלול הגירת לוויתן באוקיינוס האטלנטי, מעקב אחר רעידות אדמה ועוד. ב-Google ניתן למצוא תוספות כמו תצלומים מה-National Geographic או ביקורות על מסעדות מאתר Yelp. ניתן גם לפנות לשכבות של מקורות נוספים העוקבים אחר מסלול טיסתן של טיסות מסחריות בארה"ב, או מציינות את המקומות הטובים בעולם לגלישה.
|
|
|
|
בורחים מהרשת
אזרחי המאה ה-21 שירצו להגן על עצמם ועל המידע שבכרטיס החכם שברשותם, לא יוכלו עוד לצאת מהבית מבלי לקחת איתם ארנק מוגן. בעולם מרושת לגמרי רק אביזרים, בניינים ושכונות מוגנות רדיו לא יהיו מרושתים.
|
|
|
|
מפות מקוונות הן כבר הרבה מעבר לצעצוע נחמד שמסייע לך למצוא את דרכך לאצטדיון המקומי.
בזמן ההוריקן קטרינה נעזר חיל האוויר האמריקאי ב-Google Earth בכדי למפות מאות ניצולים שעמדו על גגות בעיר. ובמישור הפוליטי, מדינות כמו מרוקו ובחריין ניסו לחסום את Google Earth אך אזרחים הבריחו קבצי PDF עם המידע לתוך המדינות הללו. ה-BBC דיווח לאחרונה שאזרחי עיראק נעזרו ביישום בכדי לתכנן מסלולי בריחה או להימנע מאזורים מסוכנים.
|
|
|
|
נושא הצנזורה הוא חלק משאלה גדולה יותר - מי שולט במפות בהן אנו משתמשים ועד כמה אנחנו יכולים לבטוח בהם? לטענת מיכאל גודצ'ילד, הגיאוגרף מאוניברסיטת קליפורניה שבסנטה ברברה, "מיפוי היה מאז ומתמיד כלי שליטה. אין כזה דבר מפה אובייקטיבית. אין זה יד המקרה שתור הזהב של הכנת מפות היה בתקופה הקולוניאלית, כשקרטוגרפים נשלחו למפות את כיבושי אירופה בעולם. המפות של ג'יימס רנל לא היו סתם ניסיון להבין את הודו, הן היו אמצעים להראות את היתרונות של כיבוש שטחים." גם כיום נתון הכוח בידי יצרני המפות. ההבדל הוא שכיום כולנו מייצרים מפות, וברגע שמיקום מוגדר במושגים אנושיים התוצאה היא ג'ונגל של משמעויות.
|
|
|
|
|
