תקציר המאמר:
המאמר סוקר בחלקו הראשון משימות גלישה ברשת, הנתמכות על ידי שימוש במספר רב של חלונות. בחלק זה ייבחנו היתרונות והחסרונות הנובעים משימוש במסך גדול יחיד ובשני מסכים ויוצגו פתרונות אפשריים לבעיות אלה. בחלקו השני, המאמר מתאר פתרונות ברמת המעטפת, המאפשרים חווית גלישה משופרת עבור מסכים בעלי רזולוציות שונות.
|
|
|
|
מחקר שנערך על ידי Nielsen (2001) מצא כי כ-51% מהשימוש ברשת מתמקד בהשוואה בין מספר מוצרים או בין מספר פריטי מידע כדי לקבל החלטה מסוימת. 49% הנותרים נחלקים בצורה שווה בין משימות איתור מידע כגון: מציאת עובדות, בירור על מוצרים מסוימים ו-download למחשב האישי לבין משימות שמטרתן להבין נושא מסוים, כולל איתור עובדות ומסמכים. האבחנה כי כמחצית מהשימוש ברשת כולל השוואה בין פריטי מידע שונים מצדיקה את בדיקת רמת התמיכה של הדפדפנים השונים במשימות השוואה, כמו גם סקירת היתרונות והחסרונות של קונפיגורציות עבודה שונות.
|
|
|
|
יישומים הנתמכים על ידי ריבוי חלונות
|
|
|
|
השימוש במספר חלונות במקביל אינו ייחודי לרשת וקיימים יישומים חלונאיים רבים, המערבים עבודה מול שני חלונות במקביל.
|
|
|
יישומי עריכה (לדוגמא,Adobe Premiere) מאפשרים לעבד את חומר הגלם בחלון אחד ולצפות בהשפעת העיבוד על הסרט בחלון אחר.
|
|
|
יישומי אנימציה דיגיטלית (לדוגמא, Adobe After Effects), מאפשרים להגדיר פרמטרים של גודל, שקיפות ומיקום אובייקט בחלון אחד ולצפות בתוצאות ההגדרה בחלון תצוגת האנימציה.
|
|
|
סריקה השוואתית של מסמכי Word ו-Excel הופכת לקלה יותר אם ניתן להציג את שני המסמכים זה לצד זה.
|
|
|
|
|
המשותף לכל הדוגמאות הללו היא יכולת המשתמש לפצל את ערוצי המידע לשני חלונות נפרדים, הניתנים למיקום גמיש על המסך, כמו גם לגרירה למסך משני.
|
|
|
|
יישומים וובים יכולים לכלול מספר חלוניות שניתן לשלוט בגודלן אך פיצולן אינו אפשרי, שכן סידור המידע מעוגן פיזית בדף האינטרנט עצמו. מאידך, כשהמשתמש פותח פעמיים דפדפן בעל אופי של מסמך יחיד (SDI-single document interface), לדוגמא Internet Explorer 6, כל אחד מהחלונות יוכל להציג דף אחר.
|
|
|
|
|
צפייה סימולטנית בדפי אינטרנט שונים תתמוך בתהליך קבלת החלטות, המבוסס על השוואה בין אלמנטים הפזורים בין חלונות. לדוגמה, רכישת מצלמה דיגיטלית המבוססת על השוואת דגמים, מחירים וביקורות המוצגים באתר מסוים או באתרים שונים.
|
|
|
צפייה סימולטנית תתמוך גם במשימות המצריכות אינטגרציה של מידע מהאתרים השונים. לדוגמה, עדכונים שוטפים ממספר אתרי סחר ואתרי חדשות כלכליות יאפשרו לברוקרים להסתמך על המידע המוצג ברוכשם ובמוכרם מניות.
|
|
|
|
|
הצגת מספר הדפים במקביל ברגע נתון הופכת לעניין תלוי חומרה: תלוי גודל המסך ומספר המסכים המשמשים את המשתמש.
|
|
|
|
גודל המסך
|
|
|
|
רזולוציות מסך נמוכות ובינוניות
|
|
|
|
באופן עקרוני, הרשת בלתי תלויה בגודל המסכים אך למעשה רוב האתרים והיישומים מתוכננים עבור רזולוציות נמוכות (רוחב של 1024 ואף 800 פיקסלים). מסכים בעלי רזולוציות נמוכות ובינוניות (רוחב של 1280 פיקסלים) לוקים במספר בעיות עיקריות:
|
|
|
|
1. שטח תצוגה קטן – שטח תצוגה קטן שאינו מאפשר להציג יותר מחלון אחד פתוח ברגע נתון. פתיחת חלונות מרובים מחייבת למקם את החלונות ברקע, עובדה העלולה להוביל לקשיי אוריינטציה. הגורם המרכזי למגבלה זו הוא היות כל חלון בעל גודל קבוע, שאינו תואם בהכרח את צרכי המשימה לה יועד.
|
|
|
|
2. בעיות שימושיות באיתור חלונות – טכניקות סריקה ואיתור חלונות פתוחים מייעלות את תהליך ההתמצאות אך עדיין לוקות בחסר.
|
|
|
|
|
השימוש ב-task bar מצריך סריקה ויזואלית בתחתית המסך ובחירה בפריט המציין את החלון הדרוש. במסכים קטנים בעלי רזולוציות נמוכות ניתן לקרוא מעט מאוד משם העמוד בכפתורי ה- task bar ללא סיוע ה-.tooltip מאחר ופרישת הפריטים מותנית בסדר פתיחתם ואינה תלויה בקיבוץ לוגי, ברירת החלון הרצוי תהיה תלויה במיקומו הסידורי. המובחנות הויזואלית בין הדפים תהיה נמוכה ביותר, כך שלא תקל על איתור הדף המבוקש. במסכים בעלי רזולוציה בינונית (רוחב של 1280 פיקסלים) הכותרות ב- task bar אינפורמטיביות יותר והשימושיות עולה.
|
|
|
השימוש במקשי קיצור <Alt> <Tab> דומה לשימוש ב-task bar , אך חוסך את הצורך לסרוק את תחתית המסך. מקשי הקיצור מאפשרים דפדוף ישיר בין החלונות הפתוחים אך בדומה ל-task bar , מציאת הפריט הרצוי מערבת חיפוש סדרתי. כמו כן , מקשי הקיצור מאפשרים מעבר בין כל החלונות הפתוחים ברגע נתון ולא רק בין החלונות המוקצים למשימה המרכזית של המשתמש.
|
|
|
|
|
רזולוציות מסך גבוהות
|
|
|
|
יתרונות:
|
|
|
|
1. שטח תצוגה רב – מסכים בעלי רוחב של 1600 פיקסלים תומכים בתצוגת שני חלונות פתוחים במקביל. תצוגה זו מצמצמת את הצורך להשתמש ב- task bar ובמקשי הקיצור <Alt> <Tab>.
|
|
|
|
2. סידור מקובע של חלונות – מאחר וניתן להציג שני חלונות פתוחים במקביל, מתאפשר גם שימוש בפתרונות הסטנדרטים הקיימים ב-task bar עבור סידור מקובע של חלונות. לדוגמה,tile windows.
|
|
|
|
חסרונות:
|
|
|
|
1. מחיר גבוה – מסכים גדולים מהווים הוצאה כלכלית יקרה למדי והם עדיין נחלתם של מעטים.
|
|
|
|
2. קשיי אוריינטציה – פתיחת שלושה חלונות ומעלה ברזולוצית מסך של 1600 פיקסלים רוחב מחייבת את מיקום החלונות הנוספים ברקע, עובדה העלולה להוביל לקשיי אוריינטציה
|
|
|
|
3. חוסר הפרדה מרחבית – עבור רזולוציות ענק עלולות להתעורר בעיות שליטה במרחב וגובר הצורך בתנועות עיניים, תנועות צוואר ותנועות עכבר גדולות.
|
|
|
|
שני מסכים
|
|
|
|
יתרונות:
|
|
|
|
1. מחיר נמוך – מחירם של מסכים סטנדרטים נמוך למדי ועל ידי קונפיגורציה פשוטה יחסית, ניתן ליצור תחנות עבודה דו-מסכיות.
|
|
|
|
2. שטח תצוגה רב – מסך נוסף יאפשר לחלק את החלונות על פני המסכים. משמעות הדבר שיותר חלונות יכולים להישאר פתוחים ברגע נתון, עובדה המצמצמת את השימוש ב- task barובמקשי הקיצור <Alt> <Tab>.
|
|
|
|
חסרונות:
|
|
|
|
1. תחנת עבודה מסורבלת יותר – השימוש בשני מסכים צורך שטח רב בתחנת העבודה.
|
|
|
|
2. איסור על פיצול חלונות – חלונות מפוצלים בין מסכים אינם מתחברים באופן בלתי נראה (seamlessly), מאחר ומסגרות המסכים מפרידות בין משטחי התצוגה השונים. במחקר שנערך על ידי Czerwinski et al. (2003) נמצא שמשתמשים נרתעים מלגשת לחלון שפוצל על פני שני מסכים, כשרוחב המסגרות המפריד ביניהם היה 8 מילימטרים בלבד, זאת למרות עקרון הגשטאלט המציין כי העין האנושית נוטה לקבץ אובייקטים מקוטעים לצורות שלמות.
|
|
|
|
3. קשיי אוריינטציה – השימוש בשני מסכים מקשה על איתור החלון הפעיל. כתוצאה מכך, המשתמש יתקשה לנבא איזה מסך יגיב ללחיצות העכבר ולמקשי המקלדת. Czerwinski et al (2003) מצאו כי משתמשים הופתעו לגלות שהחלון הגלוי בו צפו לא הגיב למקשי המקלדת שלהם. למעשה, חלון אחר שמוקם מחוץ לשדה הראייה שלהם היה החלון הפעיל.
|
|
|
|
|
פתרון יעיל לבעיה זו הינו מיקום המטלות המצריכות ביצוע פעולות במסך המרכזי והקדשת המסך המשני למשימות המערבות צפייה בלבד.
|
|
|
Mouse Flickering - הדגשת הבהובי העכבר בחלון הפעיל מסייעת למקם קשב בחלון הפעיל.
|
|
|
|
|
4. תנועות גדולות – השימוש בשני מסכים מערב תנועות עיניים, תנועות צוואר ותנועות עכבר גדולות ביחס למסך אחד. הספרות מציעה מספר פתרונות אפשריים לבעיה זו:
|
|
|
|
|
“Drag-n-pop” - הפחתת תנועות עכבר על ידי קירוב המטרה לסמן (Ashdown 2005).
|
|
|
סורק תנועות עיניים המזיז את הסמן בין המסכים חוסך תנועות עכבר גדולות.
|
|
|
חלונות קופצים (bumping windows) – העברת חלונות בין מסכים בלחיצה על מקש ייעודי.
|
|
|
|
משתמשים מסוימים מוצאים חסרונות אלה בעייתיים במיוחד ומחפשים פתרונות מסוג אחר כגון שימוש ב- virtual desktop (תצוגות ווירטואליות שונות של ה-desktop, כשכל תצוגה כוללת יישומים הקשורים זה לזה.
Ringer et al (2003) ראיינו משתמשים ומצאו כי חלקם מעדיפים את השימוש ב-virtual desktops על פני תחנות עבודה דו מסכיות. לטענתם, מהירות החלפת ה-desktop הווירטואלי גבוהה יותר מהזמן הלוקח לגרור את העכבר בין המסכים או לאתר פריט מסוים במסך המשני. פתרון מסוג זה מוביל אותנו לפתרונות ברשת ברמת המעטפת, לדוגמה, פתרונות המרכזים את כל דפי האינטרנט הפתוחים בדפדפן טאבי.
|
|
|
|
פתרונות ברמת המעטפת
|
|
|
|
ממשקים טאבים:
|
|
|
|
ממשקים טאבים (TDI -tabbed document interface) כוללים מספר חלוניות מידע המאורגנות בחלון יחיד, תוך שימוש בטאבים למטרות ניווט. בתכנון מערכות מידע, הטאבים מציגים מאפיינים שונים של אותה הישות אך בתחומים אחרים מתקיים יישום גמיש יותר של עיקרון ניווט זה. למשל, אחד היישומים הנפוצים ביותר לממשקים טאבים הוא בדפדפני אינטרנט. יישום זה, שהחל עם InternetWorks ב-1994, הפך לנפוץ בקרב דפדפנים נוספים (Opera, Mozilla, Safari ועוד) והופיע לאחרונה בגרסת הבטא של Internet Explorer 7.
|
|
|
|
|
|
|
יתרונות:
|
|
|
|
1. ניצולת טובה של שטח התצוגה במסך – בממשקים הכוללים טאבים מרובים, בר פקדים (toolbar) או בר כלים (menu bar) יחיד משרת את הטאבים השונים. על ידי כך פוחת העומס הויזואלי בממשק והניצולת של שטח התצוגה במסך גבוהה יותר.
|
|
|
|
2. מובחנות ויזואלית טובה – המובחנות הויזואלית של כל טאב עולה כשהאייקון הייחודי לאתר מופיע בטאב, דבר שאינו קורה כיום בכפתורי ה- task bar השונים.
|
|
|
|
3. קיבוץ לוגי – דפדפנים אלה מאפשרים לשמור מערכי טאבים שהוגדרו כיחידה אחת. יחידה זו יכולה לשרת משימה מסוימת. לדוגמה, בחיפוש אחר מצלמה דיגיטלית, ניתן לפתוח דף מוצר מאתר מכירה X, דף מוצר מאתר מכירה Y ודף ביקורת מוצרים, ולשמור אותם כקבוצת טאבים בקישורים המועדפים. קיבוץ לוגי שכזה מייעל התמצאות וחוסך סריקה ויזואלית סדרתית ב-task bar או דפדוף סדרתי במקשי הקיצור <Alt> <Tab>.
|
|
|
|
4. חסכון בזמן – לחיצה על קישור מורכב שכזה פותחת בקליק אחד מספר קישורים ולכן חוסכת זמן.
|
|
|
|
חסרונות:
|
|
|
|
1. דף יחיד נראה לעין ברגע נתון – לא ניתן לפתוח שני דפי אינטרנט במקביל, רק לדפדף ביניהם (אלא אם כמובן פותחים את הדפדפן עצמו יותר מפעם אחת, כמתואר למעלה עבור דפדפני ה-SDI).
|
|
|
|
2. ניהול טאבים מרובים – כשמספר הטאבים משתרע על פני יותר משורה, מתעוררות בעיות באיתור הטאב המבוקש. הבעיה הופכת לחמורה במיוחד עבור 4-3 שורות טאבים. ב-Internet Explorer 7, חריגה ממספר הטאבים בשורה דוחקת טאבים ישנים יותר מחוץ לתצוגה. פיצ'ר מיוחד הנקרא quick tab מאפשר לראות preview של כל המסכים ועל ידי כך, להקל על איתור הדף המבוקש.
|
|
|
|
ממשקי פרסונליזציה וקוסטומיזציה
|
|
|
|
שימוש ב-web parts מאפשר ליצור דף המארגן חלוניות רבות, כשכל חלונית מציגה עדכונים מאתרי אינטרנט מועדפים באמצעות הרשמה לערוצי .RSS גודלה וצורתה של כל חלונית תלוי מספר וסוג הפריטים המוצגים, והחלוניות ניתנות למיקום גמיש על פני המסך. תצוגה חסכונית זו מאפשרת לצפות במספר מקורות מידע במקביל באופן התואם בצורה מקסימאלית את צרכי המשתמש.
|
|
|
|
|
|
|
יתרונות:
|
|
|
|
1. פרסונליזציה – המשתמש בוחר מה ואיך להציג בהתאם לצרכיו והעדפותיו.
|
|
|
|
2. ניצולת שטח מסך מקסימאלית – התאמת גודל כל חלונית למשימה לה היא מיועדת מאפשרת תצוגה מקבילה של קומפוננטות רבות.
|
|
|
|
3. מובחנות ויזואלית טובה – ליווי החלוניות באייקונים ייחודים לאתרי המקור ומיקומן באזורים קבועים במסך מאפשרים איתור מהיר של חלונית מסויימת.
|
|
|
|
4. קיבוץ לוגי – ניתן למקם חלוניות קשורות בסמוך זו לזו ועל ידי כך ליצור קיבוץ לוגי.
|
|
|
|
חסרונות:
|
|
|
|
1. תלות בהמצאות RSS – חלוניות ניתנות לתצוגה רק אם אתר הבית שלהן תומך בכך.
|
|
|
|
2. קומפוננטות בודדות – צפייה בקומפוננטות בודדות ולא באתרים כמכלול פונקציונאליות.
|
|
|
|
לסיכום, מגמות עכשוויות בתחום ריכוזיות המידע ובקונפיגורציות תצוגה מרובה מגבירות תמיכה בצרכי ההשוואה של הגולשים ברשת. במקביל, מסכים גדולים בעלי רזולוציות גבוהות הופכים לנגישים יותר. Nielsen צופה כי ברגע שמסכים יגיעו לגדלים ורזולוציות כשל עיתון פרוש, יגבר השימוש בניווט באמצעות Hypertext מרחבי. לטענתו, מושג הדף עשוי להעלם ולהתחלף ביחידות סכימה מופשטות המוזנות על ידי מערכי נתונים מרובים. יש לצפות שהתפתחויות מסוגים אלה יאפשרו גמישות בשיטות תצוגה מקבילה ועל כן יגבירו באופן משמעותי את התמיכה בצרכי ההשוואה של הגולשים ברשת.
|
|
|
