תקציר המאמר:
המושג ויקי (Wiki) – מערכת שבה הגולשים הם אלה שמזינים את התוכן באופן חופשי ונוח, נזרק לחלל האוויר כמעט בכל דיון שעוסק ב-web 2.0 ואין כיום גולש שלא נתקל בו ואינו יודע מהו. הויקיפדיה היא ככל הנראה המיזם הנפוץ ביותר ברשת של הויקי. די לבצע חיפוש פשוט, על כל מושג שהוא, בגוגל ולגלות שכמעט תמיד הערך המופיע בראש תוצאות החיפוש הוא הערך מהאנציקלופדיה ויקיפדיה. קלות השימוש, הנוחיות והיתרונות הרבים שהויקי טומן בחובו מביאים לכך שבשנים האחרונות התפתחו יישומים מעניינים מאוד של הויקי בעולמות תוכן שונים, החל בעולם האקדמי ועד לעולם העסקים.
|
|
|
|
יישור קו – מה זה ויקי?
|
|
|
|
אז מה זה ויקי? למרות שרובנו חושבים שאנו יודעים במה מדובר, בכל זאת נקדיש כמה מילים לשם "יישור קו", ולמען אלה שבכל זאת חפצים בהגדרה מסודרת. על פי הגדרתו המקורית של וורד קנינגהאם (Ward Cunningham), ממציאו של הויקי ויוצר הויקי הראשון - Ward's Wiki בשנת 1995, ויקי היא "מאגר המידע המקוון הפשוט ביותר שעשוי לעבוד" (The simplest online database that could possibly work1). ולאלה מכם שסקרנים לגבי מקור המילה ויקי – זוהי מילה בשפתם של ילידי הוואי שפירושה "מהיר".
|
|
|
|
קצת יותר בהרחבה, מדובר על תוכנת שרת המאפשרת למשתמשים ליצור ולערוך תוכן של עמודי web בכל דפדפן. הויקי תומך בקישורים (hyperlinks) והוא כולל שפה פשוטה ליצירת דפים חדשים וליצירת קישורים בין הדפים במהלך העבודה. ייחודו של הויקי הוא בזה שמעבר ליכולת עריכת התוכן בדפים הוא נותן למשתמש שליטה על ארגון התכנים.
|
|
|
|
הויקי מתקשר ישירות לרעיון של "עריכה פתוחה" (open editing) והבשורה שרעיון זה הביא עמו היא שכל משתמש יכול להוסיף דפים ולערוך דפים קיימים. דבר זה מקדם את הדמוקרטיה ברשת האינטרנט ומאפשר אף למשתמשים חסרי ידע טכני לערוך תוכן באינטרנט. השם ויקי מתייחס הן לאתרים שנוצרו בגישה זו והן לתוכנות שבאמצעותן מפעילים אתרים מסוג זה.
|
|
|
|
מאפייני הויקי
|
|
|
|
לאתרים שנוצרו בעזרת הויקי (או על פי גישת הויקי) מספר מאפיינים מוגדרים:
|
|
|
הדפים ניתנים ליצירה ועדכון בקלות רבה
|
|
|
תוכן חדש או כזה שנערך מחדש מתקבל ללא ביקורת
|
|
|
דמוקרטיה - כל אחד יכול להוסיף תוכן חדש או לערוך תכנים קיימים
|
|
|
ברוב המקרים, ניתן לגשת לוויקי ללא רישום מוקדם, ולא נדרשת תוכנה נוספת מעבר לדפדפן
|
|
|
האתרים כוללים כלים לפיקוח על תהליך העריכה, כגון רשימת כל השינויים שנעשו לאחרונה. לדוגמה: ראו רשימת שינויים אחרונים בוויקיפדיה העברית
|
|
|
ארגון התכנים בידי המשתמשים
|
|
|
ניווט שטוח ולא היררכי, המתבסס על שיטת ההיפרטקטס לקישור בין מאמרים או דפים באמצעות מילות מפתח
|
|
|
|
|
שימושי ויקי
|
|
|
|
על פי הערך ויקי באתר ויקיפדיה בעברית2 אתרי ויקי משמשים לשני צרכים עיקריים:
|
|
|
|
|
שיתוף ידע בתוך קהילות או חברות – ויקי יכול לשמש לשיתוף ידע בקהילות שפועלות באמצעות האינטרנט או בתוך חברות מסחריות. הויקי מהווה אלטרנטיבה למערכות פורומים וחברות מסחריות רבות עושות כיום שימוש באתרי ויקי פנימיים לצורכי ניהול ושיתוף ידע.
|
|
|
יצירת אתרי תוכן גדולים – בשל מהירות צבירת המידע והנייטרליות של הויקי, הוא משמש ליצירת אתרי תוכן פומביים המפרסמים כמויות גדולות של ידע כגון: אנציקלופדיות ומילונים. לדוגמה, אתם מוזמנים לגלוש לויקימילון - מילון מבוסס ויקי, ויקיטקסט - אוסף מקורות, ויקי ציטוט - אוסף ציטטות, ויקיספר - ספרים מלאים וויקיחדשות - מקור חדשות. ויש דוגמאות רבות נוספות. מיזם מעניין נוסף הוא wiki how – פרויקט כתיבה שיתופי שמטרתו בניית מדריך הוראות השימוש הגדול בעולם (the world's largest how-to manual).
|
|
|
|
|
הויקי ככלי ללמידה שיתופית - יישומי ויקי בעולם האקדמי
|
|
|
|
לאחרונה התבשרנו על לידתה של הויקיאופ3 – סביבת ויקי חדשה המיושמת באוניברסיטה הפתוחה. הויקיאופ משולבת ב-15 קורסים מתחומי דעת שונים, דוגמת כלכלה וניהול, מדעי הטבע והחיים, היסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות ועוד4.
|
|
|
|
יתרונותיה של הויקי באים לידי ביטוי כשחושבים עליה ככלי ללמידה שיתופית. יוצריה של הויקיאופ עומדים על הפוטנציאל הפדגוגי של סביבת הויקי ככלי כזה:
|
|
|
תוצר אחד משותף: בניגוד לפורום שבו הסטודנטים שולחים הודעות למאגר משותף והן מוצגות ברצף אחת אחרי השניה, כאן יוצרים הסטודנטים תוצר אחד משותף שמשתכלל תוך כדי שיתוף פעולה מתמשך ביניהם ומבלי לפגוע באחידות התוצר הסופי.
|
|
|
כולם יוצרים ועורכים: בשל אופיו הדמוקרטי של הויקי יכול כל אחד מחברי הקבוצה ליצור טקסטים חדשים ולעדכן טקסטים קיימים שסטודנטים אחרים העלו למערכת.
|
|
|
דיון על היצירה: ניתן לקיים שיחה (מעין פורום) לכל דף במערכת. כך יכולים הסטודנטים לדון על הטקסטים שהועלו לויקי, והמנחה יכול לתת משוב על העבודה מבלי לפגוע ולהתערב ביצירתם המשותפת.
|
|
|
שקיפות ועקבות של תהליך היצירה (כלי מעקב והערכה ללומד, למלמד ולחוקר): ניתן לעקוב אחר התפתחות היצירה באמצעות מעקב אחר כל הגרסאות הקודמות. כך ניתן להבחין ולהפריד את תרומתו האישית של כל סטודנט לתוצר הסופי המשותף.
|
|
|
|
|
בקישורים הבאים תוכלו להתרשם מיישום של סביבת ויקי לצוות הדרכה בלמידה באוניברסיטה הפתוחה, ולמצוא רשימה של יישומים נוספים של הויקי בתחום ההשכלה הגבוהה בעולם.
|
|
|
|
יישומי ויקי בעולם העסקים
|
|
|
|
היתרונות של הויקי ממצבים אותה גם ככלי שימושי ביותר בעולם העסקי, המחפש פתרונות ישימים וקלים לתחומי ניהול הפרויקטים, ניהול המסמכים וניהול הידע.
|
|
|
|
בעד שימוש בוויקי ככלי לשיתוף מידע בארגון
|
|
|
|
ניתן למנות מספר נימוקים בעד השימוש בויקי ככלי לשיתוף מידע בארגון:
|
|
|
עלות: לפני ימי הויקי נאלצו חברות וארגונים להיעזר ביישומים יקרים ומתוחכמים לצורך ניהול הידע בארגון. אך כיוון שהויקי מבוסס על קוד פתוח, עלותו אפסית לארגונים שמוכנים להתבסס על הקוד הפתוח או מזערית לארגונים שבוחרים לשלם עבור שירותי הטמעה ותמיכה.
|
|
|
נוחות השימוש: הויקי תוכנן ככלי לקידום חילופי המידע בתוך ובין צוותים. עדכון התוכן בויקי נעשה בקלות, ללא כל מאמץ אדמיניסטרטיבי, ללא צורך בהפצה – המשתמשים שהם גם המעדכנים פשוט נכנסים לאתר המשותף.
|
|
|
ריכוז המידע במקום אחד: בויקי ניתן לרכז סוגים שונים של מידע ארגוני – גיליונות אלקטרוניים, מצגות, קבצי PDF – כל מה שניתן להצגה בדפדפן כמו גם תכתובות דוא"ל ומסרים מיידיים. ויקי מבוססי PHP יכולים גם לשאוב מידע ישירות ממאגרי מידע ארגוניים לצורך הצגת קבצי קול ותמונה.
|
|
|
כלי קולובורציה (שיתוף): הויקי מאפשר סביבה של קולבורציה ושיתוף הפעולה יותר מכל כלי לניהול פרוייקטים.
|
|
|
ניהול גרסאות: הויקי כולל מערכת לניהול גרסאות כך שתמיד ידוע מי ביצע את השינוי ואם יש צורך בכך ניתן בקלות לחזור לגרסה קודמת של מסמך. חשוב לציין כי לא לכל אחד בארגון חייבת להיות גישה לעריכה ולשינוי של כל מסמך שנמצא בויקי הארגוני. לדוגמה, מחלקת השיווק בארגון יכולה להעלות מצגת שיווקית לשימוש העובדים מבלי שתהיה להם האפשרות לערוך או לשנות אותה.
|
|
|
|
|
האם הויקי מתאים לארגון שלי?
|
|
|
|
כדאי לשקול יישום של ויקי בארגון אם התנאים הבאים מתקיימים:
|
|
|
אתם רוצים להקים מערכת אינטרנט בארגון במהירות ובזול ללא ויתור על פונקציונליות, אבטחה ואמינות.
|
|
|
אתם מעוניים לפרסם מגוון מסמכים ארגוניים במקום מרכזי אחד ולתת לעובדים לנהל מסמכים אלה ללא מאמץ גדול.
|
|
|
אתם רוצים לנהל ולארגן סיכומי פגישה, לוחות שנה ארגוניים וסדרי יום של צוותים.
|
|
|
אתם צריכים כלי לניהול פרויקטים זול (או חינם!), בר הרחבה, ונגיש מכל דפדפן.
|
|
|
אתם צריכים מקום מרכזי שבו ניתן לצפות במסמכים משותפים ולאפשר את עריכתם על ידי צוות גדול או מפוזר גיאוגרפית.
|
|
|
|
|
ייתכן שהויקי אינו מתאים לארגון שלכם אם מתקיימים התנאים הבאים:
|
|
|
אתם זקוקים לקבצים בפורמטים מורכבים. ישנם יישומי וויקי התומכים רק בפורמט של טקסט פשוט או html.
|
|
|
אין אדם בצוות שייקח על עצמו את הארגון. בכדי שהכלי יהיה באמת אפקטיבי בסביבה הארגונית, מישהו חייב למסד שיטות למתן שמות לדפים ולתחזק את הקישורים.
|
|
|
כלי קולובורציה באופן כללי אינם מתאימים למקום העבודה או לצוות. ביקורת של עמיתים היא לא תמיד הפתרון הטוב ביותר לניהול תוכן בארגון.
|
|
|
אתם מחפשים כלי לסיעור מוחות. הויקי איננו הכלי המתאים ביותר לחילופי רעיונות או לשיחות. במקרה כזה ייתכן שעדיף להשתמש בבלוג.
|
|
|
|
|
הויקי לעומת מערכות ניהול תוכן קלאסיות
|
|
|
|
השוק מוצף בתוכנות לניהול פרויקטים ולקולבורציה. אז למה להשתמש דווקא בויקי?
|
|
|
הויקי זול, בר-הרחבה, קל ליישום ולא דורש התקנות מסובכות של תוכנה.
|
|
|
הויקי מתממשק לתשתיות קיימות.
|
|
|
עקומת הלמידה קטנה, ללא צורך בהטמעה – וזאת מכיוון שהויקי מבוסס web.
|
|
|
ביצוע הקישורים בין הדפים קל ונוח.
|
|
|
התבניות פשוטות.
|
|
|
ניתן לערוך את הטקסטים בקלות וכיום כבר יש יכולת עריכה שהיא WYSIWYG במערכות הויקי המתקדמות לעומת הגרסאות הראשונות.
|
|
|
המשתמש קובע את הרלבנטיות של התוכן ואין תלות במרכז הפצה מרכזי או בשרשרת הפצה.
|
|
|
המשתמשים מנהלים את הויקי, לא האדמיניסטרטורים.
|
|
|
המשתמשים שולטים בארגון התוכן ויוצרים את עץ המידע בעצמם – במקום שזה ייכפה עליהם על ידי מפתחי התוכנה. במילים אחרות, גישת מלמטה למעלה (bottom up) לניווט ולמבנה.
|
|
|
הארגון של המידע והניווט יהיו מובנים לכולם, וזאת מכיוון שמדובר במשתמשים בעלי שפה ארגונית משותפת.
|
|
|
הבקרה (אם יש צורך בכך) נעשית על ידי מעקב אחר גרסאות, ויכולת לחזור לגרסה קודמת.
|
|
|
האופי השיתופי של הויקי לעומת המבנה הליניארי של מערכות קלאסיות לניהול תוכן הוא שמבדיל אותו וממצב אותו כסביבה המעודדת שיתוף ומעורבות. אין Workflow מובנה.
|
|
|
|
|
הויקי מיושם בשטח
|
|
|
|
ממצאים מראים כי הויקי מיושם בעולם ככלי לניהול בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים (בעלי הכנסות של פחות מ-25 מיליון דולר)5. נתון זה אינו מפתיע לאור העלות הנמוכה וקלות השימוש. אך ישנם ארגונים בעלי סדר גודל גדול אשר יישמו ויקי בהצלחה. לפניכם מספר דוגמאות:
|
|
|
ב-Nokia משתמשים במערכת הויקי של Socialtext ככלי להעברת מידע.
|
|
|
צוות הפיתוח ב-Yahoo נעזר בויקי בשם Twiki לצורך פתרון בעיות של צוות שעובד בפיזור גאוגרפי.
|
|
|
ב-Michelin China משתמשים ב-Twiki ככלי לניהול ידע.
|
|
|
Dresdner Kleinwort Wasserstein (DrKW) – גוף ההשקעות של בנק דרזדן, עם משרדים ראשיים בלונדון ובפרנקפורט ומשרדים בכל העולם, ו-6,000 מועסקים ברחבי העולם. ב- DrKW מיישמים ויקי בשם DrKWikipedia, הנעזר במנוע של Socialtext בעיקר למעקב פרויקטים של עובדים העובדים עם לקוחות.
|
|
|
MWABank, בנק במדינת אילינוי שבארצות הברית, בו נעזרים ביישום Bizwiki לשם יעילות גדולה יותר במענה לשאלות המגיעות באמצעות הדואר האלקטרוני. מנהלי הבנק אף טוענים לחיסכון בהוצאות בשל השימוש בויקי.
|
|
|
|
|
הויקי ועולם הממשל
|
|
|
|
אם עולם העסקים יכול לנצל את יתרונות הויקי, מדוע לא עולם הממשל? לארי סנגר, אחד מיוצרי הויקיפדיה הרצה בכנס שעסק בממשל ואינטרנט והתקיים ביוני 62005 , טען שגופי ממשל בארצות הברית צריכים גם הם להיעזר ביישומי ויקי, בשל היתרונות הבאים:
|
|
|
סיוע לבניית הקונסנזוס הקריטי לעבודת הממשלה
|
|
|
השלמת פערי ידע לצורך יצירת מסמכים שלמים
|
|
|
קידום השוויון והצדק על ידי ייצוג כל הצדדים בכל סוגיה
|
|
|
|
|
לטענתו של סנגר, למרות הבעייתיות של היעדר שליטה על התכנים, יכולים גופי ממשל להיעזר בוויקי ליצירת ועדות שיתופיות רשמיות לקביעת מדיניות הכוללות חברים מרחבי ארצות הברית, שיפעלו בזמן אמת.
|
|
|
|
בארצות הברית ניתן לראות כיום ניצנים ראשונים של גופים שכבר עושים שימוש ביישומי ויקי. כך למשל ברובע קווינס שבניו יורק הקים חבר הוועד הקהילתי ויקי בשם Beyondvoting, שבו האזרחים מוזמנים להיכנס ולהשפיע על המדיניות בעיר.
|
|
|
|
אז איך בוחרים את הויקי המתאים?
|
|
|
השתכנעתם שהויקי מתאים לארגונכם ורק לא יודעים באיזה לבחור?
אספנו למענכם מספר כלים ומקורות מידע שעשויים לסייע:
|
|
|
|
|
|
ולסיום, היתרון הגדול של הויקי הוא גם החסרון
|
|
|
|
אחת מהטענות הנשמעות כנגד הויקיפדיה חזור והשמע היא בעיית הדיוק בערכיה. שכן, אם כל אחד יכול להוסיף ערכים ולערוך ערכים שמישהו אחר כתב, מי ערב לדיוק ולנכונות של המידע? עוד טוענים המתנגדים, שלמעשה אין סמכות אחת שלוקחת עליה את האחריות על המידע. כמענה לטענות אלה הודיע לאחרונה לארי סנגר, מיוצרי הויקיפדיה, על הקמתה של אנציקלופדיה מתחרה בשם Citizendium. ביישום זה אמנם כל אחד עדיין יוכל ליצור ערך, אולם יהיו גם עורכים מנוסים וברי סמכא בתחומים השונים שיבדקו את המידע לפני הצגתו. העורכים יבדקו את המידע כנגד רשימת קריטריונים ואף יפרסמו את השכלתם והכשרתם. בנוסף, לא ניתן יהיה יותר להעלות ערכים בעילום שם, וצריך יהיה להזדהות בשם.
|
|
|
|
מקורות מידע
|
|
|
הערך ויקי בויקיפדיה בעברית
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99
תאריך כניסה לאתר 26.10.06
|
|
|
פורטל הויקיאופ של האוניברסיטה הפתוחה
http://wiki-openu.openu.ac.il/courses/wikiop/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99
תאריך כניסה לאתר 26.10.06
|
|
|
BeyondVoting Wiki, Community Information Corps, May 4, 2005
http://cic.si.umich.edu/node/276
תאריך כניסה לאתר 28.10.06
|
|
|
What makes an enterprise wiki?
http://www.cmswatch.com/Feature/145-Wikis-in-the-enterprise
תאריך כניסה לאתר 28.10.06
|
|
|
What is Wiki.Wiki.org
http://wiki.org/wiki.cgi?WhatIsWiki
תאריך כניסה לאתר 25.10.06
|
|
|
Goodnoe, Ezra, How To Use Wikis For Business, Information Week, August 8, 2005
http://informationweek.com/shared/printableArticle.jhtml?articleID=167600331
תאריך כניסה לאתר 25.10.06
|
|
|
Hickens, Michael, Social Networking Comes to the Enterprise, Internetnews.com, April 25, 2006
http://www.internetnews.com/ec-news/article.php/3601356
תאריך כניסה לאתר 28.10.06
|
|
|
Lodes, Dean, What is wiki
http://www.wisc-online.com/objects/index_tj.asp?objID=ETO406
תאריך כניסה לאתר 25.10.06
|
|
|
Miller, David Ian, Collaborating through wikis, Cnet.com, January 12, 2006
http://www.cnet.com/4520-10192_1-6415671-1.html
תאריך כניסה לאתר 26.10.06
|
|
|
Olson, Parmy, A New Kid On The Wiki Block, Forbes.com, October 18, 2006
http://www.forbes.com/facesscan/2006/10/18/sanger-wikipedia-citizendium-face-cx_po_1018autofacescan02.html?partner=rss
תאריך כניסה לאתר 28.10.06
|
|
|
Sternstein, Aliya, Wiki advocate sees government uses, FCW.com., June 3, 2005
http://www.fcw.com/article89069-06-03-05-Web
תאריך כניסה לאתר 28.10.06
|
|
|
Ward, Toby, Investment banker uses wiki for employee collaboration, Intranet Blog
http://intranetblog.blogware.com/blog/_archives/2005/10/12/1295275.html
תאריך כניסה לאתר 26.10.06
|
|
|
